איך הכל התחיל

האמת היא שלא תכננתי בכלל להיכנס כל כך לעומק לתחום הבינה המלאכותית.

הבן שלי עוסק כבר זמן מה ב-AI ורוצה גם לבנות מזה קריירה ולהרוויח ממנו כסף. מצאתי את זה מרתק – אבל הרבה מזה היה בשבילי חדש בהתחלה.

יום אחד ראיתי פרסומת לקורס AI בן 12 שבועות בעברית.

מכיוון שאני מגיעה מישראל ודוברת עברית, מיד חשבתי:

"אם הבן שלי לא יודע עברית, אז פשוט אלמד אותה בעצמי – ואחר כך אלמד אותו."

זו הייתה התוכנית.

תוכנית די פשוטה.

רציתי להבין מה AI באמת יכול לעשות היום, אילו כלים הגיוניים ואיך עובדים איתם. אחר כך רציתי להעביר את הידע לבן שלי.

אבל כבר אחרי זמן קצר קרה משהו שבכלל לא ציפיתי לו.

ככל שלמדתי יותר, כך היו לי יותר רעיונות משלי.

פתאום ראיתי הזדמנויות בכל מקום.

באתרי אינטרנט.
בהוראה.
בעסקים קטנים.
באוטומציות.
בסרטונים.
בתרגומים.
בפניות לקוחות.
באפליקציות.
בפרויקטים יצירתיים.

מרעיון אחד נולדו עשרה.

מעשרה נולדו מאה.

ובשלב מסוים הייתה לי הרגשה:

אני כבר לא לומדת AI רק בשביל הבן שלי. אני רוצה לדעת בעצמי מה אני יכולה לעשות איתו.

בדיוק מזה נולדה מאוחר יותר נאוה·אקדמיה.

לא מתוכנית עסקית מוכנה.

לא כי חשבתי: "עכשיו אני מקימה אקדמיית AI."

אלא מתוך סקרנות.

מתוך למידה.

מתוך ניסוי וטעייה.

ומתוך הניסיון שאפשר להתחיל משהו חדש לגמרי גם כשכבר לא נמצאים בתחילת הדרך המקצועית.

היום אני עובדת על פרויקטים שלא הייתי מגיעה אליהם לפני זמן מה. והדבר המעניין ביותר בזה:

ככל שאני לומדת יותר, כך נולדים יותר רעיונות.

אולי זו בשבילי ההפתעה הכי גדולה בבינה מלאכותית.

היא לא רק עונה על שאלות.

היא מביאה אותי לשאלות חדשות.